• חן פרופסורסקי

אומרים קורונה - פרק ב

התמודדות עם תודעת הפחד וההשלכות של השינויים במציאות החברתית / עולמית (בידוד / פחד מקרבה / עצירת עולם התרבות וכו')



הדים של חרדה

למי שהגיע ישירות למאמר זה מבלי שעבר על פרק א' - הרי לכם קישור אליו


בחוויה שלי, המרכיב הבריאותי הישיר של הווירוס הוא המרכיב הקטן בנזק הבריאותי לפרט ולעולם היום.


תודעת הפחד שפושטת בארץ ובכל רחבי העולם מייצרת נזקים בריאותיים וכלכליים בהיקפים כאלה שיש מי שמרגישים תחושה שהעולם עומד על פי תהום.


האמת תלויה במי שואלים. יש האומרים שאנו בפתח קפיצה חיובית ונהדרת בעוד שאחרים מציירים עולם דיסטופי של מלחמת גוג ומגוג הכל בכל.


עצם העובדה שיש שיח משני הסוגים הללו משקף עובדה שדורשת התייחסות – רמת המתח באוויר עברה את רמת העומס המוכר מהעבר הזכור וקפצה לרמה חדשה. זו תקופת שינוי עוצמתי שממנה, ברור לי שבעזרת גישה בריאה נצא מחוזקים.


למה כל כך ברור לי ?


כי אחת מהתכונות הכי אנושיות שיש היא הסתגלות. אנחנו מומחים בלהתמודד עם שינויים. זו הסיבה שהגענו למצב שיש כל כך הרבה בני אדם בעולם. הצלחנו להתגבר על כל הקשיים שבדרך ואפילו לא הצלחנו להשמיד את עצמנו (למרות שמאוד ניסינו מספר פעמים...). או במילים אחרות "עברנו את פרעה, נעבור גם את זה!"


מה לא ברור כל כך ?


מה המחיר שנשלם על קפיצת ההתפתחות הזאת.


מטרת מאמר זה היא להציע כלים למניעת הנזק מהתקופה הקרובה: נזק תודעתי מהמתח והחרדה הגדלה. נזק כלכלי מחוסר האונים ואיבוד העשתונות. נזק במישור הפרטי והקולקטיבי.


למה זה כל כך חשוב לטפל בנושא המתחים?


ברמה הביולוגית מתח = התגייסות – מה שנקרא בשפה המקצועית הילחם או ברח (Fight or Flight). במצב זה הגוף מקצה המון משאבים לאיברים שנועדו למלחמה או בריחה על חשבון כל שאר המערכות (ומערכת החיסון ביניהן!). כל עוד המתח גבוה המשאבים לא חוזרים לשאר המערכות והנזק הולך וגובר.


האבסורד הוא שככל שהחרדה הציבורית עולה כך יורדת העמידות החיסונית בציבור ולכן ניהול מתחים הוא כל כך חשוב גם לתפקוד הכללי אבל גם באופן ישיר להפחתת תחלואה.


המענה המתבקש הוא פשוט – ניהול מתחים, כי או שמנהלים את המתח או שהמתח מנהל אותנו...


יש המון כלים בתחום הזה שנקרא ניהול מתחים. אני מחלק אותם לשתי קטגוריות:


1. הורדת כמות המתח

2. שינוי גישה / בחירת גישה יותר מיטיבה


הורדת כמות מתח


הספר הדיגיטלי שלי "ללמוד שלווה בשעה" נכתב בכדי לעזור לכם להוריד באופן מסודר את כמות המתח שצברתם. הוא ספרון קטן וממוקד ולא יקח לכם יותר משעה ללמוד את השיעור שבו ולהתחיל ליישם. במילה אחת הספר מלמד אותנו "ליהנות". ביותר ממילה אחת – המטרה של הספר לתת לנו כלי מובנה לפורקן מתחים מבוקר ויעיל.


אם נוציא כל יום יותר מתח ממה שהכנסנו למערכת, נהיה יותר ויותר רגועים. גם בטירוף הנוכחי.


אז מה יש בספר?


1. הסבר מרחיב דעת על מהות המתח. מסתבר שיש לנו הרבה מה ללמוד על המתח לפני שנוכל בכלל לנהל אותו. למשל: הידעתם שהמתח בא במספר מישורים נפרדים? שאפשר לאגור מתח?

2. הנחייה לגבי השימוש בפורקנים כאמצעי להפחתת מתחים באופן יעיל (כולל שפע של דוגמאות)

3. שיטת בקרה מסודרת שמאפשרת לזהות את כמות המתח האגור בכל מישור ולכן לדעת מה דורש פורקן ועד כמה הפורקנים יעילים!


לרכישה ליחצו כאן ללמוד שלווה בשעה ותוכלו לקרוא את הספר הדיגיטלי כבר בעוד דקה.


שינוי גישה


מי שרוצה להשקיע בקטגוריה השנייה של "שינוי הגישה לחיים ליותר מיטיבה" כבר יצטרך להתמודד עם הרבה יותר מספרון קטן... האתגר כאן הוא למצוא את המשאבים לשינויים מרחיקי לכת בתפיסה. זו הסיבה שאני מתחיל מהורדת כמות המתח בכדי לפנות משאבים.


זיכרו – כמה שאנחנו פחות במתח כך יש לנו יותר מקום להכיל את השיעור הבא (גם אם השיעור הוא בסה"כ עוד כלי נחמד ומשמעותי להפחתת מתחים).


כלים לדוגמא לקטגוריה השנייה – מי שמוכן מוזמן לקפוץ למים ולהתנסות בתרגילים שמשולבים למטה ואם להעמיק אז מומלץ ולחפש ספרים / קורסים / מורים מתאימים:


הפסקת הבריחה מרגשות קשים: הרבה נחקר ונאמר בשנים האחרונות על איך המוח שלנו יכול להתפתח מול חוויית ההצפה הרגשית. התנאי העיקרי – שנלמד לא לברוח מרגשות קשים או מציפים אלא נשהה בהם בהתבוננות מודעת, נטולת שיפוט ונצמח מן החוויה. יש המון כלים שעובדים עם תובנה זו. מיינדפולנס, כלי מדיטציה רבים, הקשבה קוונטית והתמקדות [תרגיל שימושי : יפעה-מייטרי חזות, השותפה שלנו, כתבה תרגיל נהדר לעבודה עם רגשות בשלוש גרסאות (בסיסית, מקוצרת ולילדים!) , מוזמנים לקפוץ להתנסות ולחזור להמשך המאמר]

כלים שמכוונים לחיים של כאן ועכשיו: המודל של מדיטציית זן, השיעורים של אקהארט טולה ותכלס התפיסה הבודהיסטית שמאחוריהם. [כלי לדוגמא: מדיטציית זן - מומלצת מאוד למי שרוצה להיות מסוגל לבחור מתי לחשוב ומתי לא, להחליט תמיד על מה לחשוב או על מה לא לחשוב... או במילים אחרות: למי שרוצה בעלות אמיתית על המחשבות. לחיצה על הקישור תוביל אתכם לשיעור מסודר כיצד למדוט בשיטה זו כולל סרטון הנחייה]

אינטליגנציה חיובית: גישתו של שירזאד צ'אמין לעידוד התנהלות מתוך המרחב מלא החמלה החיובית. בחירת "צד המוח" של ה sage שרואה את ההזדמנות בשינוי, פועל ביצירתיות מול אתגרים ונמנע מחשיבה חבלנית - ביקורת עצמית וחיצונית, היפר רציונליות, וכדו', הלקאה עצמית ושאר הרגלי החיים המודרניים. ככל שהחשיבה החבלנית חזקה יותר כך יכולת ההכלה שלנו מצומצת יותר ובהכרח גם תביא להתפרצות רגשות קשים כלפי עצמינו וכלפי החיים. ככל שנאמן את החלק במח שמשוייך לאינטליגנציה החיובית כך נמצא יותר מסוגלות להכיל את אתגרי החיים גם ובמיוחד במצבי קיצון. [תרגיל לדוגמא: מדיטציה אקטיבית שמתאימה לכל מצב. הרעיון כאן זה שמעבר לשימוש במדיטציה שבה אנחנו מתנתקים ומאמנים את ה"שרירים" התודעתיים, כאן מדובר בטכניקה שבה אפשר להשתמש בכל מקום ובכל מצב. הרעיון הוא להעביר את תשומת הלב לאזור ממוקד בגוף (האגן שאנחנו יושבים עליו, כפות הידיים אם אנחנו באמצע שטיפת ידיים *קריצה*, תחושת הבד של החולצה שאנחנו לובשים וכדו) ל 10 שניות תוך כדי נשימה עמוקה מהרגיל. זה מוגדר כ"מנה" אחת של המדיטציה. מומלץ להגיע ל 36 מנות שכאלה ביום. אפשר ברצף או מתי שנוח לכם. הוכח כי זה מפעיל במוח את האזור ששירזאד צ'מין מכנה אזור ה PQ (האינטליגנציה החיובית) ולכן מעודד בנו גישה רגועה, יצירתיות, מלאת חמלה ונעימה]

פתיחת הלב: בכל המסורות העתיקות יש חשיבות רבה לעבודה עם הלב. בעשורים האחרונים הרבה מהמסורות הללו מקבלות חיזוקים מחקריים ומודרניים. דוגמא לכך אפשר למצוא במכון הקרוי HeartMath Institute. מכון זה חוקר כבר מספר עשורים את תפקיד הלב בהרמוניה הפנימית והחברתית ובהשלכות הבריאותיות מעבר לפן הפיסי המוכר. תרגול פשוט שלהם מצליח להביא את הלב לרמות סינכרון מפתיעות: מוזמנים ללחוץ כאן לחווייה נחמדה וחיזרו לכאן להמשך המאמר. במובן הרגשי הלב משמש גשר לחוויות החיים הטובות והקשות כאחד. עבודה על הרחבת הלב מניעה אותנו ליותר קיבולת הכלה (בכל מקרה) ומעודדת יותר חמלה ואהבה בחיינו. הלב במובן הרוחני הוא הצינור לביטוי המהות הנשמתית שהיא אנחנו. ככל שהלב יותר פתוח כך אנחנו יותר נוכחים במודעות. ככל שאנחנו יותר נוכחים כך אנחנו פחות מושפעים, מפחדים ופחות נוטים לזלוג לחרדות. אנלוגיה מאירת עיניים לחרדה: דמיינו מצב שבו הזוטר ביותר בחברה גדולה מקבל בטעות מייל מאיים מהבנק שכוון למנכ"ל... המנכ"ל יודע כבר על מה מדובר ויכול להתמודד בקלות עם המייל הזה לו היה מקבל אותו, עבור הזוטר זה סיבה נהדרת להיכנס לחרדה ולרוץ מהר לחפש עבודה חדשה... אם ניקח את האנלוגיה הזאת לעולם של היום, למיינד שלנו אין שום דרך לעכל את הקורונה והמהפכה שמתהווה מכל ההתגייסות העולמית סביבה, סגירת הגבולות, וכמובן התפשטות המחלה כפי שהיא מוצגת במדיה העולמית. למהות שלנו כנשמה זה כבר סיפור אחר. הרבה יותר קל להתמודד עם כל זה כנשמה עם עומק ופרספקטיבה של דורות. כנשמה קל לנו גם לזהות את האבסורדים שנכנסים למשוואה – חרדות של מי שסביבנו, חצאי אמיתות שמופצות ברשת ואפילו לדימיון הפרוע שלנו שיכול להמציא את סוף העולם בקרוב. לראות מאחורי המסכה את מה שקורה מאחורי הקלעים. בחירת דרך שקולה מתוך ראייה שכזאת קלה בהרבה. לטיבטים יש שיטה הקרויה טונג לן. זהו תרגול רוחני מאוד מעשי שנועד לתמוך במי שמצוקתו רבה (במקור טכניקה זו נולדה ללוות את ההולכים למות). היופי בכלי הזה הוא שהמתרגל / התומך עושה תהליך מצמיח עבור עצמו בו בזמן שהתרגול עשוי לעשות פלאים לנזקקים. בתרגיל המוקלט הבא, שילבתי מספר כלים לכדי מדיטציה שימושית להרחבת הלב. אתם מוזמנים ללחוץ על תמונת הדלת למטה בכדי לעבור לעמוד התרגיל:

רגע לפני - אם כולנו נתרגל כלים להפחתת מתחים, לבחירה חיובית ונרחיב את הלב, העולם שלנו ישתנה.


אהבה מביאה אהבה


שתפו את המאמר עם מי שיקר לכם כדי שיוכלו גם הם להרוויח את כישורי החיים שהבאתי במאמר.


מאחל לכולנו כי השפיות תחזור למחוזותינו בקרוב והאהבה תנהיג אותנו.



151 צפיות

© 2013 by Chen Profesorsky.
Proudly created with 
Wix.com

0
  • image003.gif
  • b-facebook
  • Pinterest Black Round
  • LinkedIn Black Round
  • Twitter Round