top of page

עבודה על סליחה כשיעור בניהול מתחים


תמונה שמעודדת תחושה של תמיכה לשיעור על סליחה בניהול מתחים


המון תכנים פורסמו עד היום על נושא הסליחה. במיוחד עכשיו לקראת יום כיפור זה נשפך מכל עבר. לא אלאה אתכם בעצם החשיבות של הסליחה בהקשר החברתי, הדתי או העקרוני.


במאמר הקצר הזה המטרה שלי היא להרחיב את היריעה לזווית שמעסיקה אותי וכדאי שתעסיק גם אתכם – ההשפעה הנהדרת של הסליחה על מאזן השלווה שלנו. עבודה על סליחה כשיעור בניהול מתחים.


אחד המיקודים שלי כעת במסגרת הקהילה שלנו "שלווה במשפחה" היא על הנושא של ניהול המתחים הרגשיים, במיוחד המאגרים הפנימיים שלנו הרגשיים – אלה שמתמלאים אט אט מעצם העובדה שלא פינינו זמן לטפל ברגשות הללו.


חשוב שנלמד לזהות את המאגרים הללו, ניקח עליהם אחריות ונתחיל לרוקן אותם באופן עקבי ומסודר.


רוב העבודה הנדרשת בכדי לרוקן מאגרים של רגש היא פורקן רגשי עמוק ומהנה.

אבל לא כל העבודה יכולה להיות במישור הפורקן האישי. מול עצמנו.


יש הרבה רגשות שמתעוררים אצלנו מול אנשים אחרים: טינה, תסכול, כעס ותחושה של פגיעה עמוקה. אלה דוגמאות לרגשות שמתעוררים אל מול פעולות של אחרים ואם לא התמודדנו עם הסיפור הפנימי שלנו מולם – הרגשות יישארו קבורים היטב אצלנו ויזיקו לנו.


הבחירה לסלוח לאחר על משהו שאנחנו מרגישים שהוא או היא עשו לנו מאפשרת פורקן מסוג מאוד חשוב. החשיבות של סליחה היא שסליחה אמיתית ועמוקה (מול האדם האחר אבל בעיקר מול הסיפור הפנימי שלנו על האדם האחר) מאפשרת לרגשות שבנינו מולו להשתחרר מה"מחויבות שלנו להחזיק בהם".


פורקן רגיל, יעיל ככל שלא יהיה, לא יכול לפרוק מטען פנימי אצלנו שנעול עקב העדר סליחה. אם אנחנו לא מוכנים לשחרר את המטענים הללו הפורקן לא יהיה יעיל.


 

סיפור קלאסי, כואב אבל חשוב שימשיך את הנקודה הזאת:


מספרים על בחור שניהל עסק משגשג עם שותף שנים רבות.


יום אחד השותף עקץ אותו. לקח את כל הכסף של העסק וברח.


שנים לקח עד שהבחור התאושש כלכלית. אבל הוא הצליח.


אחרי מספר שנים, חלה הבחור בסרטן קשה. במסגרת ההתגייסות שלו להתמודד עם המחלה הוא פנה גם לעבודת מודעות עם מטפל מנוסה.


במסגרת עבודת המודעות, הגיעו השניים לשיחה על סיפור העסק ושיברו ועל החבר שלו שהיה השותף שלו עד שבגד בו. כשהגיעו לסיפור הזה התעורר בבחור כעס רב. כעס שכבר ישב אצלו שנים בבטן. המטפל זיהה את הכעס כגורם מאוד בעייתי בחייו ובבריאותו של הבחור ועודד אותו לשחרר את עצמו ממנו.


"סלח לחבר שלך שבגד בך" הוא אמר. הסיפור הזה כבר היסטורי, אין לכם ממילא קשר כבר מאז, למה שתחזיק את כל הכעס, טינה ועלבון אצלך בלב? זה פוגע בך ולא משפיע כלל על השותף שלך לשעבר..."


[הגיוני, לא?]


אך הבחור ביעבע אף יותר בתגובה וצעק – "אני אמות ולא אסלח לו!"

והוא עמד במילה שלו...


 

מוסר השכל – יש בנו מנגנון מאוד קשוח שמחזיק טינה, זוכר לאנשים ו.... גורם לנו לשלם את המחיר, והמחיר יכול להיות מאוד יקר.


אומרים שהסליחה היא לא בשביל מי שפגע, הסליחה היא בשבילנו. וזה מאוד נכון. חוסר רצון לשחרר את המטענים הללו בעזרת הסליחה משאיר אותנו הפגועים והכועסים עם כל המטען הכואב והמזיק...


שחררו את עצמכם ובחרו לסלוח.


גמר חתימה טובה,

כיפור תשפ"ד

חן ושני פרופסורסקי

88 צפיות0 תגובות

Comments


bottom of page