"בשלושה דברים אדם ניכר: בכיסו, בכוסו ובכעסו" (מסכת עירובין). מורי מהתיכון שלמה אלון נהג להוסיף לזה "ובכסאו", ושמעתי גם את התוספת "ובכרסו". אנסה לפרט כאן איך כל האלמנטים האלה מלמדים אותנו על עצמנו או זולתנו ואיך אחד הכיסים שמעסיקים אותנו הכי הרבה – ניחשתם נכון, כיס המרה, מתקשר לכל אחד מארבעת האחרים.
למיטב הבנתי, פירוש הפתגם הזה: רוב הזמן אנחנו חיים בהעמדת פנים, ויש זמנים בחיים שבהם האמת על מי אנחנו יוצאת לאור, לטוב ולרע.
כיסו – כאשר אדם פותח את כיסו, הוא גם פותח את ליבו. ניתן ללמוד הרבה עלינו דרך הבחירות הכלכליות שלנו – למי אנחנו מוכנים לשלם, כמה ומתי, מה אנחנו מוכנים לעשות בשביל כסף, ואיך אנחנו מתייחסים לשפע.
כוסו – ברוח התשדיר הידוע "ברגע ששתיתם זה לא אתם שנוהגים, זה האלכוהול", שכרות גורמת לנו לומר או לעשות דברים שונים, לפעמים מסוכנים, שלא התכוונו לעשות. לעתים אלו דברים שדווקא רצינו לעשות, אבל במצב של פכחות התודעה עוצרת מבעדנו.
כעסו – על מי אנחנו כועסים, מתי, על מה, איך אנחנו מבטאים את הכעס ואיך נרגעים ממנו? כעס מצטבר שלא מצא את פורקנו יכול לגרום לנו לאבד שליטה. לעומת זאת, מי שדן כל אדם לכף זכות ימצא הרבה פחות סיבות לכעוס ובודאי לנטור את הכעס.
כסאו – כמה פוליטיקאים אתם מכירים שאשכרה מקיימים את הבטחות הבחירות שלהם? גם אלו בעלי הכוונות הטובות והטהורות ביותר מגלים עד מהרה שכוונות לחוד ומציאות לחוד...
כרסו – הבחירה שלנו מה לאכול, כמה ומתי ובעיקר ממה להימנע מושפעת רבות מהאמונות והנטיות שלנו – כשר, טבעוני, אורגני, מסעדות גורמה או מסעדת פועלים, אוכל ביתי או מזון שקונים קפוא מהסופר ומחממים במיקרו, לאכול רק עד שכמעט-שבעים כהמלצת הרמב"ם או שחייבים לגמור בצלחת כי יש ילדים רעבים, מוצאים נחמה בשוקולד או מרעיבים את עצמנו לדעת.
נזכרתי בכל זה לא מזמן, כאשר חן בטעות כתב "כיעס" במסגרת תכתובת בנושא כיס מרה (מה לעשות, י' ו-ע' צמודות במקלדת), וחשבתי על הקשר בין הכיס, כיס המרה במקרה הזה, לבין הכעס, הכוס, הכסא והכרס.
תפקיד הכיס לאגור לתקופה מסויימת ולשחרר לפי הצורך – בין אם מדובר בכיס הפיננסי או הכיס בבגד שבו מחזיקים דברים חיוניים לשעת הצורך אבל לפעמים נוטים לשכוח אותם שם גם כשצריך להוציא אותם. לא נעים להוציא מהכביסה מכנסיים עם טישיו שנשכח בכיס. כך גם כיס המרה, אוגר בתוכו את מיצי המרה ומשחרר אותם לאחר ארוחה, כדי לעכל את השומנים ולסתור את חומצת הקיבה.
כעס – הרפואה הסינית, המקשרת רגשות לכל אחד מחמשת האלמנטים, מקשרת בין הכבד וכיס המרה לבין כעסים ותסכולים, במיוחד כאלו הנובעים מפער בין תכנון וביצוע. תסכול כזה חוסם את זרימת האנרגיה, כאשר במקום לזרום אם השינוי בתכנית אנחנו נשארים תקועים במחשבה על מה היינו רוצים שיהיה. חסימה כזו יוצרת משקעים רגשיים, המתבטאים גם במשקעים חומריים של פסולת בתוך הכיס ההופכים בסופו של דבר לאבנים.
כוס – שתייה מספקת של מים או של חליטות צמחים חיונית לתפקוד תקין של כל הגוף ובפרט למניעה של משקעים בתוך כיס המרה שעלולים להפוך לאבנים. הזרימה שתוארה בסעיף הקודם תלויה לא רק בזרימה נפשית אלא גם בזרימת נוזלים ממשיים. לעומת זאת, שתייה מופרזת של אלכוהול, קפאין ומשקאות ממותקים כאלו ואחרים פוגעת כידוע בכבד, מה שמשפיע כמובן גם על כיס המרה.
כסאו – והפעם בלי קשר לפוליטיקה, ישיבה ממושכת מדי וחוסר פעילות גופנית הם מהגורמים הפחות מוכרים ליצירה של אבני מרה. זהו פן נוסף של חוסר זרימת אנרגיה.
כרסו – ידוע שהגורם המרכזי להיווצרות אבנים בכיס מרה הוא אכילה לא בריאה, כולל: יותר מדי שומנים, יותר מדי מזונות מהחי, יותר מדי פחמימות ריקות, פחות מדי מזון טרי העתיר ויטמינים וסיבים תזונתיים, אכילה מהירה מדי, ובכלל יותר מדי אוכל. השמנה גורמת לא רק לשומנים בכבד שעלולים להפוך לאבני מרה, אלא גם ללחץ מכני על איברי הבטן ובכלל זה כיס המרה. הלחץ המכני נכון לא רק לגבי אנשים שמגדלים כרס בגלל תזונה לקויה וחוסר פעילות גופנית אלא גם לגבי נשים בהריון מתקדם, למרות שסביב הלידה ישנן סיבות נוספות להיווצרות אבנים או להתקפים של אבנים שקודם לכן היו שקטות (כגון חוסר בחומצת אמינו טאורין).
לסיכום, אם אתם רוצים לשמור על בריאות הכיס שלכם, כך שיוכל לאגור כשצריך לאגור ולשחרר כשצריך לשחרר, דאגו לזרום עם החיים ולא להישאר מתוסכלים, להזרים בגופכם את הנוזלים שצריך ולא את אלה שמזיקים, להזיז את הגוף ולא להישאר תקועים בכסא, ולאכול את המזון הראוי.