איננו מהחוגגים הגדולים של הסילבסטר אך רעיון אחד מאוד אהבנו מהמסורת הקשורה - New Years' Resolutions - החלטות לשנה החדשה בנוגע לשנה הקרובה. שינויים שאנו רוצים לבצע ובחירות חדשות להכניס לחיים. ביהדות ראש השנה ויום כיפור משמשים בדיוק למטרה זאת אך זו הזדמנות נוספת וראוי לנצלה.
יש משהו יפה באקט של לשבת ולחשוב "מה אנו רוצים לשנות"? מה מפריע לנו כעת וטרם שינינו? איזה שינוי מתוך רשימה זו יהיה בעל ההשפעה המשמעותית ביותר לחיינו? יתכן ויעלו כמה כאלה חשובים באותה מידה.
הסוד הוא לבחור רק כמה שיש סיכוי סביר מאוד שנוכל לקיים. אם ניקח על עצמינו הכל וזה יהיה יותר מדי יש סיכוי סביר שפשוט לא נגיע לכלום. אם ניקח מעט מדי-תמיד אפשר להוסיף. מסיבה זו אנו ממליצים להיות צנועים במהפכות...
אחד הקשיים במסע חשוב שכזה הוא חוסר היכולת שלנו להיות אובייקטיביים בנושא. אנחנו לא פעם פשוט לא נראה את מה שחשוב באמת. מומלץ להיעזר במישהו מהצד שיציע שיקוף לחיינו. זה יכול להיות בן משפחה או חבר קרוב ולעתים עדיף שזה יהיה מישהו מהצד.
קושי אחר שיש כאן הזדמנות להציף הוא הרבה יותר שורשי והוא נוגע למימוש שלנו. האם אנחנו בכלל בכיוון? האם עשייה מהסוג שבחרנו כל החיים תשאיר אותנו לקראת סופם עם סיפוק נפלא, "עשינו זאת?" או שמא כבר היום אנו מתנהלים עם תחושה שהחיים קצת עוברים לידינו? אם היינו חיים בעולם אידילי שבו יכולנו לעשות כל שעולה על דעתנו ללא מגבלות, האם עדיין היינו עושים את שאנו עושים היום?
אם בנושא מימוש עצמי עסקינן ומצאתם את עצמכם מתחבטים בשאלות הנ"ל- נשמח לסייע. אנו עובדים מזה שנים עם מודל פשוט ומסודר שעזר כבר לאנשים רבים לזהות ולעלות על דרך המלך שלהם. לזהות את הייעוד שנכון ולבחור במסע למימושו.
התהליך מעט מורכב לפרוס את כולו כאן אך הרי לכם התרגיל הראשון להתנסות בבית:
מיצאו לכם מקום שקט שבו לא יפריעו לכם באמצע. וודאו כי אתם לבושים בבגדים נוחים וכי חמים ונעים לכם. מכיוון שמדובר בדמיון מודרך אתם יכולים לבחור בין תרגול בישיבה לבין תרגול בשכיבה רק שימו לב שבשכיבה העייפות מנצחת אז אם אינכם בשעת שיא העירנות...
נדמיין כי אנו שוכבים לנו על יצוע רך במקום צונן עד שקרני השמש הראשונות מאירות עלינו דרך פתח המערה. נשיל מעלינו את עור הזברה שכיסה אותנו ואחרי התמתחות טובה, נקום ונצא מהמערה. שטיפת פנים קצרה במעיין ולגימה צוננת ומרעננת תתחיל את יומנו ביחד עם כל שאר השבט.
אנו יוצאים לעוד יום של יצירה ועשייה בתקופת האדם הקדמון. נתחבר אל המקצוע (או במספר מחזורים אל המקצועות) אשר נראים לנו הכי מושכים בתקופה פשוטה זו ונבלה מעין יום מזורז בעיני רוחנו. אם בתום יום שכזה התחושה היא שזה היה יכול להיות נחמד – נרשום את המקצוע שעלה. אם לא נעבור לרעיון הבא. אפשר לבחון את כל המקצועות אך עדיף לדבוק בעיסוקים שאנו נמשכים אליהם (לגבי עידן זה).
הרעיון בתקופת המערות שהמקצועות כאן היו ראשוניים. לא ניתנים לחלוקה. מסיבה זו כל מקצוע שאנו מוצאים נכנס ישירות לרשימת הארכיטיפים שלנו לטובת ההגדרה העצמית.
יש עוד תרגילים וחוויות רבות מרגשות ופותחות עיניים במסע הזה. אם אתם מחפשים את עצמכם- אתם מוזמנים ליצור איתנו קשר.
שנה מאירה ומרגשת
חן ושני